להיות בשמחה //

חודש אלול לוהט, בצומת סואן, שלויזל לבוש שחורים עם תיק מלא אושר על הגב. את הצומת חצה שלויזל מבלי להביט לצדדים, בניגוד למה שמלמדים בכיתות של המודרנים. הוא תקע עיניו בגדה השניה וחצה באמונה שלמה, כמו צדיק אחר לפני הרבה זמן. מוניות שירות צפרו, אבל הוא ציפצף עליהם בחזרה כמו ברווז אמבטיה.

מודרנים חושבים שחרדים לא מתקלחים, במיוחד כשהם עומדים לידם באוטובוס, אבל האמת היא שככה מריחים אנשים בתחרות שאי-אפשר לנצח.
שלויזל התעורר הרבה לפני הזריחה, לקח את התפילין והתפלל בבית הכנסת. אחר כך, כשהשמיים עדיין בגוון סגול מנומנם, הוא הדביק את הפשקוויל היומי, כשהם עדיין חמים מבית הדפוס. החודש הוא קיבל את רחוב רבי עקיבא, מה שאומר שברוך השם, יש הרבה מודעות לתלות. אבי, הבעלים, מכיר את שלויזל עוד מהישיבה, שם הוא הדביק את כולם לרצפה מצחוק. הוא רצה לשלם יותר לשלויזל, כי בכל זאת בגיל ארבעים וחמש לסחוב צנצנות דבק ומודעות זה עול על הכתפיים, אבל שלויזל סירב לתוספת. לעדכן ולחנך את הציבור היהודי זו זכות שלבטח מזכה אותו בנקודות, וזה מה שחשוב. 

אישתו של שלויזל לא הסכימה איתו בכלל, הם עדיין מאחרים בתשלומים וכל החברות שלה קנו לעצמן פיאה חדשה והיא עם אותה אחת כבר כמה שנים, אבל מי יכול להתווכח עם האיש הזה. למרות שהוא לא סיפר לה, היא יודעת שהכרטיס לא עובד יותר, בגלל זה הוא נותן לה רק מזומן לסידורים.

אחזנו בשלויזל, שעמד בצומת סואנת בבוקר יום חם, עם ניחוח גוף ותיק כבד, בדרך לַעבודה האחרת. הוא סימן למכוניות שהוא צריך טרמפ, ואף אחד לא עצר לו, אפילו לא החרדים. אחרי כמה דקות של עמידה בשמש היוקדת, עצר לידו רכב קצת משונה, מאלו שלא רואים בבני-ברק. מקדימה ישבו גבר מודרני בגילו של שלויזל, ולימינו בחור צעיר. "לאן אתה צריך?".
שלויזל ענה שהוא צריך לתל אביב, לאיכילוב. הגבר במושב הנהג אמר "אנחנו מגיעים עד ארלוזרוב. משם אתה יכול ללכת ברגל". שלויזל בירך אותם ונכנס למושב האחורי. הוא הניח את התיק לצידו והוריד את הז'קט השחור. הבחור הצעיר משך באפו ועיוות קצת את פניו. הוא פתח את החלון.

הגבר שאל "כמה זמן אתה מחכה פה?" ושלויזל ענה שכמה דקות ושזה לא נורא כי לפעמים זה יכול לקחת אפילו חצי שעה. הרכב נסע בדממה על הכביש. שלויזל אמר שזה רכב ממש שקט, והגבר אמר "זה היברידי, נוסע על חשמל. אפשר לנסוע על מאה בלי לשמוע כלום. אצלכם אין כאלה אה?". שלויזל ענה שלא, ושלו אין אפילו רכב שמרעיש. הוא צחק ועשה קול של ברווז. הבחור הצעיר הסתובב אחורה, ולא הבין. הגבר אמר "אתם הדתיים, חיים בתקופה אחרת. לפעמים אני נוסע אצלכם, כמה בלגן, כמה לכלוך. כמה ילדים יש לך אתה תגיד לי?". נשמעה תרועה מאחור, גם הבחור הצעיר וגם הגבר המבוגר הסתובבו, ולא כל כך ידעו על מה הם מסתכלים.

שלויזל החרדי שנכנס לאוטו עם יותר מדי בגדים שחורים ומגבעת, עם תיק כבד וניחוח גוף, החזיק ביד חצוצרת צעצוע מפלסטיק, כשעל פניו איפור לבן ועל אפו ספוג אדום. הוא תקע שוב בחצוצרה.

"מה...מה זה?" שאל הגבר. הוא הסתובב חזרה לכביש אבל לא הוריד את העיניים מהמראה האחורית. הבחור הצעיר שנראה משועשע מהמצב שאל "אתה ליצן?". רפואי, ענה שלויזל והושיט את האצבע שלו לבחור הצעיר. הבחור הצעיר כבר חייך חיוך של ממש ומשך לשלויזל באצבע. שלויזל עשה צליל של ברווז אמבטיה, וגם הגבר התרכך. הוא חיטט בתיק שלצידו ושלף משם תרנגול גומי שאותו הוא השליך אל הבחור הצעיר שצחק, וכל האווירה ברכב נהייתה קלילה. "עושים מזה כסף?" שאל הגבר המודרני. אתה יודע, מסתדרים, ברוך השם, ענה שלויזל.

אנשים לא מרגישים בנוח לקרוא לליצנות עבודה, וזו בטוח לא התנדבות כי הוא מקבל על זה כסף, אז בהיעדר שם פועל מתאים הגבר שאל "איזה מחלקות אתה...עושה?". שלויזל ניקד לעצמו את הלחיים הלבנות בנקודות, ושם על הראש כובע צבעוני עם פונפון בקצה. הוא ענה שהוא בעיקר מצחיק ילדים במחלקות האונקולוגיות ונתן לבחור הצעיר סוכריה על מקל. הבחור הצעיר חייך שוב ושם את הסוכרייה בפה. שלויזל ראה שהבחור לא בירך אבל זה בסדר, הוא לא כועס על תינוקות שנישבו. הוא הציע גם למבוגר סוכריה, אבל הוא סירב להצעה והמשיך לנהוג.

הם כבר התקרבו לארלוזרוב. הגבר שאל "אתה גם בבית ככה? האישה לא מתחרפנת? בטח הילדים מתים עליך". שלויזל עשה חיקוי נהירת סוס שהידרדרה לנאקת חמור. כולם חייכו והגבר שאל "כמה ילדים אמרת שיש לך?" ושלויזל כבר בא לשלוף עוד טריק מהשרוול או שפן מהכובע, אבל למזלו, הפלאפון של הגבר צילצל. הוא אמר לחרדי "רגע", והתחיל לדבר בדיבורית על המכירות ברבעון הבא. הקדוש-ברוך-הוא עזר לו לצאת מדבר שקר או גסות רוח, כי שלויזל לא רצה לספר שיש לו ילד אחד, שהלך במחלקות האלו באיכילוב, כי השם רצה אותו לידו.

הם הגיעו לארלוזרוב, שלויזל בירך אותם לתודה ותקע בחצוצרה, הבחור הצעיר חייך והגבר המבוגר אמר שאין על מה והתחיל לספר לדיבורית על הליצן החרדי שהוא אסף. הוא יצא מהאוטו. 

חודש אלול לוהט, בצומת סואן, שלויזל לבוש בגדי ליצן, עם לב מלא מועקה.